סיפורו האישי של עמוס רולניק, מייסד עמותת עמק התנ"ך
הכל התחיל לפני ארבעים וחמש שנים. אשתי ערכה ספר מקורי: "עשרים שנות חיינו היפות ביותר". ביקשה מדוד בן גוריון כי יכתוב את ההקדמה לספר. הזמינה לביתו. תפסתי טרמפ על הפגישה הזו ובאתי גם אני. שעתיים של שיחה מרתקת. בן גוריון סיפר לנו שזכה בימי חייו להגשים הרבה חלומות: הקמתי מדינה, הקמתי צבא ההגנה לישראל. העליתי קרוב מיליון עולים… אבל את בית התנ"ך – לא הצלחתי…
האמת, לא הגבתי על דבריו אלה. משום …בורותי בנושא. אז שוחחתי עמו על מרכס ואנגלס ולנין ופלכנוב. מה לי ולתנ"ך הזה?! עד לפני כעשר שנים לא קראתי, לא פתחתי ,לא למדתי פרק. אפילו בר מצוה ר"ל, לא עשו לנו בקיבוץ, באחת: בור מדאוריתא.
קודם חגיגות החמישים למדינה נשאלתי לא אחת בסיורי בחו"ל (בעיקר בארגונים יהודיים, השגרירויות וכד'): תאמר לנו בבקשה, מר עמוס רולניק, מה אתה עושה לארועי החמישים למדינת ישראל. השיבותי לכולם בפשטות: אינני מבין דבר בארגון חגיגות. בסך הכל אני מו"ל קטן מארץ ישראל.
אך לילה אחד, בשובי מהשגרירות שלנו בושינגטון, עליתי לטיסת אל על לישראל, התרווחתי במושבי לקראת שנת לילה, והשאלה שבה להטרידני: אם כ"כ רבים שואלים אותי אותה שאלה. אולי באמת אני יכול להעלות רעיון מקורי כיצד להביא את דבר ישראל לעולם?!
וכבמטה קסם הבריק הרעיון. התנ"ך. הוא הפלטפורמה עליה נישא את המסר.
הכרזתי על תחרות עולמית: "ילדי העולם מציירים את התנ"ך". עזר ויצמן, נשיא המדינה, שמח לעמוד בראשה. וכך נדדתי ממדינה למדינה, לקרוא לילדים להשתתף בתחרות החינוכית "ילדי העולם מציירים את התנך".
ולתקופת השנה נדהמתי מהיבול: מאות אלפי ילדים השתתפו בתחרות ושלחו את ציוריהם. הזוכה מכל מדינה הוזמן להיות אורח הנשיא. תארו לכם: 87 ילדים והוריהם הגיעו ליום אחד במחיצת הנשיא (אגב, ראש חבר השופטים העולמית היתה עליזה אולמרט).
עשרות שנים שאני עוסק בתקשורת הוצאה לאור. כבן קיבוץ השומר הצעיר (יליד שנות השלושים) רחוק הייתי מספר הספרים כרחוק מזרח ממערב. אך בסיומה של התחרות הזאת, התחלתי להבין את כוחו של ספר הספרים על פני כל יבשות תבל. ההצלחה של התחרות העבירתני על דעתי (כמעט אמרתי: על דתי): 91 מדינות מדינות השתתפו. כ- 800,000 ציורים הגיעו מכל רחבי העולם. הכל בניהולו של משרד החוץ על נציגויותיו. לפתע הבינותי מהו התנ"ך לעולם. או אז יזמתי את עמותת עמק התנ"ך.
נקפו מאז כעשר שנים. כל אותן שנים גלגלתי במוחי רעיון אחד: להגשים את חלומו של בן גוריון: להקים את בית התנ"ך העולמי.
ואז יזמתי את הקמת העמותה הציבורית "עמק התנך". מטרתה הראשית: הגשמת חזונו של בן גוריון, אבי האומה: להקים את בית התנ"ך.
איך מרימים פרוייקט כה יומרני? ראשית, מנסים לגייס את רכזי התחרות בכל המדינות, למען יקימו ועדי עמק התנך בארצותיהם. ו… מהר מאד מגלים: לא על הדרך הזו לא תהיה תפארתי. מכאן לא נשיג את הסכום הנדרש להגשים את החזון.
ואז, הולכים אצל שר האוצר. ולמזלי היה זה בנימין נתניהו (2005 דומני). התלהבותו ממש סחפה אותי. ומיד חתך: מר רולניק, כשתגשים את החזון הזה, במקום 2 מיליון תיירים בשנה, יהיו לנו ארבעים מיליון. הרכנתי ראשי בענווה. וביבי המשיך: אבל יש לי שני תנאים: האחד: עם כל הכבוד לעמותה שלך – זה פרוייקט לממשלה. לא לעמותה. השני: לפני שאביא זאת לממשלה אני מבקש ממך להפעיל קמפיין שיווקי-הסברתי בעולם. כדי שהכל יידעו מה ישראל עומדת להקים.
וכך הגעתי לרעיון: "עמי העולם כותבים את התנ"ך". מזה תשע שנים שאני נע ונד ממדינה למדינה, כבר ב 45 מדינות בעולם כותבים את כל ספרי התנ"ך (23,127 פסוקים הוא מניין כל פסוקי כ"ד הספרים) בעשרות שפות. עד כה הגיעו לידינו הספרים הגמורים בספרדית, בפינית, באוקראינית, בסינית (מנדרין) בפורטוגזית, בעברית (!), בטמילית (מסינגפור), באנגלית, בטאיואניז (טאיואן) ועוד ועוד. כל ספר בכתב יד ( 6-9 כרכים עבי כרס), בשפה אחת.
יום אחד בטיסתי לסאו פאולו, לארוע הסיום של כתיבת התנ"ך על ידי הבייבל סוסאייטי של בראזיל – אני פוגש במשה כחלון. הלא הוא שר התקשורת. בשעה אחת הלהבתי את דמיונו אודות בית התנ"ך ופרוייקט כתיבת התנ"ך (כידוע תורגם התנ"ך ל 2035 שפות ודיאלקטים) והוא, בשליפה מהמותן: רולניק, למה לא תעשה ספר אחד באינטרנט? השיבותי מניה וביה: לא יעלה על הדעת. הרבותא של הפרוייקט הוא בכך שמאות אלפים מקבלים את דפי הנייר המיוחדים שעוצבו והופקו בירושלים. כ"א כותב פסוק. כ"א מקבל תעודה אישית על השתתפותו בפרוייקט. מה פתאום שנעשה זאת באינטרנט, הרי זה ממש שינמוך של המפעל?!. כחלון התעקש. הלך אצל רוה"מ והודיעני: תשמע, עמוס רולניק, ביבי מעמיד תקציב לנושא ואתה לא יכול להתחמק.
נכנעתי.
ולאחר מכן יזמתי וקידמתי לכל אורך הדרך את מה שהפך להחלטת ממשלה 3813, שעברה ב-13.11.2011, על הקמת היכל התנ"ך בירושלים. מאז, אני ממשיך במימוש המטרה האחת:
פרוייקט רב לאומי, של שלוש הדתות המונותאיסטיות – הקמת בית התנ"ך העולמי.